תפישה בסיסית בחשיבה לוגית היא ש"לכל דבר יש סיבה". אם כך, אז כל דבר הוא תולדה של שרשרת של גורמים וסיבות, והקשה לוגית בלתי-מוגבלת היתה מגלה בהכרח שרשרת אינסופית של סיבות וגורמים. אלוהים אינו חוליה בשרשרת כזו. אלוהים הוא המקור, ה"אבא ואמא" של כל הבריאה – של כל הריבוי, השונויות, ההפכים והסתירות, של אינסוף הגורמים והסיבות. הוא ה"אחד" – לא במובן המתמטי-כמותי, כי את אלוהים לא ניתן לכמת, אלא במובן שהוא יחיד ומיוחד, שונה מכל מה שאנו מכירים או עשויים להכיר. אלוהים הוא אבי כל הסיבות, אך הוא עצמו (עד כמה שניתן להתייחס לאלוהים ב-'הוא' ו'עצמו') אינו תוצאה של סיבה קודמת. הוא נמצא מעבר לכל שרשרת סיבתית, כי אבי כל הסיבות אינו יכול להיות גם חוליה בשרשרת.