המדע השלם, ההוליסטי
המדע השלם, ההוליסטי
מדע, רוח ותודעה
אני מייחל לראות מדע שיודע לכבד ולהכיל למידה וחקירה בהתבוננות פנימה אל תוך עולמו הפנימי של האדם, לא רק התבוננות אל העולם החיצוני; ולראות מדע שמבקש לחקור את היקום כמערכת הוליסטית, שהאדם הוא חלק אינטגרלי ממנו, מדע המבקש גם לתת כלים לאדם המבקש לחיות את חייו בתואם (הרמוניה) עם הבריאה.
רק מדע כזה יכול ללמד אותנו על בחירה חופשית, על האחריות שנגזרת מחופש הבחירה, על הערכים שמנחים את הבחירות שלנו (או נעדרים מהן).
יש למדע המון רמות, נישות והיבטים, וזכותם של כל אחד ואחת לחקור וללמוד מה שמענין אותם ומדבר אליהם (אך לא בלי גבולות – אני מתנגד לניסויים בבעלי-חיים או בכלל שיטות מחקר שפוגעות במרקם החיים הפלנטרי). עם זאת, גישות השוללות את המימדים הרוחניים באדם ("אין אלוהים", "אין נשמה"), בפרט כשזה נעשה תוך שימוש בנימוק שהחוקרים לא יכולים לראות מימדים כאלה בתהליכים הפיסיקליים והפיזיולוגים שהם חוקרים, אינן מקובלות.
גשמיות ורוחניות הן שתי הדרכים בהן אנו, בני האדם, מתייחסים אל העולם; העולם בכללותו, במלואו, וזה כולל אותנו עצמנו. ואנחנו צריכים את שתיהן כדי שההתייחסות שלנו אל העולם תהיה שלמה.
האם ניתן לתחום, להעביר ביניהן קו ברור, כך שניתן יהיה לומר שרוחניות מצד זה של הקו וגשמיות היא מצידו השני?
מושג ה'חוויה' שהומצא על ידי א.ד. גורדון, במשמעותו המקורית הראשונית, נותן את הבסיס לתיאור יפה, מלא ורחב ביותר לקשר גוף-נפש, לאופן בו המציאות הגשמית והמציאות הרוחנית נפגשות בהוויה האנושית.
יש לאדם כוח ההשגה, שבו הוא משיג – תופש, יוצר ומזהה מושגים – את כל מה שהוא משיג. השילוב של חוויה והכרה מתאר את האופן בו פועל כוח ההשגה.
אנו, בני-האדם, הננו חלק מהבריאה, שהיא היקום על כל אשר בו, תופעות ותהליכים; איננו נפרדים מהבריאה. חלק ממהותנו האנושית הוא הרצון, הבקשה, לגלות ולמצוא משמעויות במציאות שאנו חווים, המציאות בה אנו מוצאים את עצמנו: מצד אחד למצוא משמעות לחיינו כיחידים, ומצד שני למצוא משמעויות שהן על-אישיות, אוניברסליות – משמעויות אשר מעצם הוויתן יש להן תוקף לכלל בני-האדם.
רציונליות ואי-רציונליות הן שתי דרכים משלימות בהן, באמצעותן, אנו מתייחסים אל העולם.
השכל אינו יכול להכיל את כל ההיבטים של רוחניות. לכן לא ניתן לתפוש רוחניות באופן רציונלי.
הדרך לתפוש רוחניות היא אי-רציונלית, ע"י שילוב של רגש ושכל, לב ומוח, ע"י הדהוד בעולמנו הפנימי.
ניקולאוס קופרניקוס פרסם, בהיותו על ערש דווי, את התפיסה ההליוצנטרית, שכדור-הארץ ושאר כוכבי הלכת סובבים את השמש. פרסום זה היה אחד מציוני הדרך הראשונים לתחילת העידן המודרני במדע. הוא אמר, "מטרת המדע היא גילוי העולם כפי שאלוהים רואה אותו, לא כפי שהוא בעינינו". איך ניתן להבין אמירה זו?
מחקר הוליסטי אמור לגשר ולהביא יחד היבטים פיסיקליים מצד אחד והיבטים רוחניים-פנימיים מצד שני. רשימה זו מציגה מושגים ותובנות המשמשים הן במדעי-הטבע והן בלימודים ובעיסוקים הרוחניים, באופן היכול לשמש בסיס לגישור בין שני תחומים כה נפרדים אלה.