מסע החיים

מסע החיים

בסדרת הרשימות ומאמרים שלהלן אני מבקש לתאר בהיבטים שונים את המסע הארצי של הנשמה – להבין ולראות את מסע החיים של האדם מנקודת ראותה של הנשמה.
אנחנו, בני-האדם, הננו ישויות חוץ-ארציות, שבאים לכדה"א ומקבלים גוף כדי ללמוד ולהתפתח מבחינה רוחנית. הלמידה מתאפשרת כאשר אנו יכולים לראות את המהמורות וקשיי החיים כמנוף להתנסות ולמידה, כך שבסיום תקופת החיים נוכל לשאת עמנו את פירות הלמידה.
המסע האנושי בכדה"א – מתחילתו ועד סופו – כרוך בהתנסויותיה של הנשמה בתוך הגוף.
הנשמה היא הישות האנרגטית המנחה, מדריכה את הנפש, כאשר הנפש היא הישות האנרגטית האחראית לתיפקוד של הגוף. הנפש היא ארצית, נולדת עם הגוף וגם נעלמת כשהוא מפסיק לתפקד, אך הנשמה היא הבסיס של הישות החוץ-ארצית, מצטרפת לגוף לפני הלידה ועוזבת אותו אחר המוות. הרוח היא הישות האנרגטית הנותנת השראה לנשמה.
התנסויות אלה של הנשמה חיוניות להתפתחות האדם, להתפתחות הנשמה, והראיה לכך היא, שאם לא היה בהן צורך חיוני הנשמה האנושית היתה עושה את דרכה ביקום בלא לעבור דרך שלב זה, כלומר – היתה נשארת כנשמה בלבד, ללא הגוף.
התנסויות אלה כרוכות בהרבה סבל, הרבה כאב, והרבה פעמים נשאלה השאלה "מדוע נחוצים הכאב והסבל?" מדוע נראה ש"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?" התנסויות אלה מאתגרות אותנו. הן דורשות מאתנו לנקוט עמדה, לבחור צד; מחייבות אותנו להתמודד עמן, ומההתמודדות אנו מפיקים אוצרות נשמה, אוצרות רוח, כמו כורים המפיקים אוצרות טבע ממעמקי האדמה.
אוצרות הנשמה, אוצרות הרוח, הן מהויות (essences) ואיכויות כמו דאגה care, אהבה, חמלה, סבלנות, סובלנות, ענווה, כבוד, הוקרה, ..
את הגוף קיבלנו על-מנת להתנסות בו, ללמוד מהחיים בתוכו. לא קיבלנו את הגוף על-מנת להלחם בו. הגוף הוא הישות הארצית הקרובה אלינו ביותר במהלך חיינו כאן, הוא העזר שכנגדנו, ועלינו לכבד ולהוקיר אותו בתוך שכזה, יחד עם כל כדה"א; אפילו שברגע שהאדם מת ונשמתו יוצאת הגוף הוא חסר אונים לחלוטין ללא כל יכולת לתפקד, נרקב ומתפרק לרכיביו החוזרים ומתמחזרים באדמה.
במסע הנשמה ילוו אותנו חופש הבחירה ובחירה חופשית, אחריות, חירות וערכים.

נשמה אנושית מגיעה לכדור-הארץ. מדוע? לַמַה ← לְמַה ← לאיזו מטרה?
מטרה ← במובן כפול: מהי מטרת הבריאה בכך? מה מטרת הנשמה האנושית בכך?
האם יש מטרה לקיום האנושי, מעבר להישרדות המין וההתרבות הביולוגית?
המסע האנושי בכדה"א – מתחילתו ועד סופו – כרוך בהתנסויותיה של הנשמה בתוך הגוף.

מהו מזון לנשמה? במה הוא מזון לנשמה – כלומר, מהם המרכיבים החיוניים אשר מזון זה מספק לנשמה?
כמו במשל האינדיאני על שני הזאבים בתוכנו – את מי מהם אנו בוחרים להאכיל ..

מאמר זה מזמין להתבוננות פנימית תוך מבט לעתיד. נקודת הפתיחה – כפתיחה בלבד – היא האירוע המקראי המכונן של משה הפוגש בסנה הבוער, אך המשמעות והיישום פתוחים ומכוונים לכל בני-האדם באשר הם. "אהיה אשר אהיה" הוא הצהרה אלוהית שניתנה במעמד המפגש של משה עם האש שבסנה. כיוון שהאדם נוצר בצלם אלוהים, יש מקום לשאול מה משמעות הצהרה זו בחיי האדם. "אהיה" הוא בלשון עתיד, ובכך מבטא את חופש הבחירה, את יכולת ההתחדשות, את ההזדמנויות החדשות העשויות להפתח בכל יום מחדש.

מהו חופש?
"חופש" קשור ב-"חיפוש". חופש = משורש ח.פ.ש. ← חיפוש
מה חופש מאפשר, שהעדר חופש אינו מאפשר?
חופש מאפשר לחפש אפשרויות חדשות, לגלות אפשרויות חדשות.
"יציאה לחופש" ← הדלת נפתחת, השער נפתח, ואז אפשרי המעבר ממקום סגור, מוגבל ומגביל, אל מרחב פתוח שמה שהוא מציע, כמו גם גבולותיו, אינם מוכרים.
חופש הוא יציאה למסע של גילוי, קודם כל גילוי עצמי.

שחרור מכבלי הידוע

להשתחרר מכבלי הידוע ..
.. זה להיות מסוגל לקבל, לאפשר, את הבלתי-ידוע
.. זה להיות מסוגל להכיל את הבלתי-ידוע
.. זה לצאת אל הבלתי-ידוע בעיניים פקוחות
מה צריך כדי לשרוד את החשיפה, את ההיפתחות לבלתי-נודע? – אומץ, אמונה, סקרנות, נחישות, רצון ללמוד ולהרחיב ..

מהי הסמכות המנחה, המדריכה, אותנו בחיינו?

במשך דורות כמעט כל בני-האדם מכפיפים את חייהם הרוחניים לסמכויות חיצוניות ומאפשרים להן להכתיב לנו את התפישות שלהן לגבי האופן בו עלינו לחיות ולנהל את חיינו.
הבחירה בידנו. האלטרנטיבה היא לקום ולבקש את הסמכות הפנימית, האוטנטית, האמיתית, הנכונה לנו, בתוכנו ומתוכנו

ניסוי וטעיה הם חלק חיוני מהחיים וחלק ממהות החיים. למידה אמיתית מתחילה בניסיונות, טעויות, עד שהדרך הנכונה נמצאת. אנו לומדים תחילה על ידי חוויה. חשיבה מושגית באה מאוחר יותר, לאחר שעברנו את החוויה ורכשנו נסיון.
תובנות על מסע החיים של האדם, ולמה אנשים מגיעים לכדור הארץ
החיים מלאים בשערים שצריך לעבור. במעבר השער יש תחושה של הצלחה, של התגברות על קושי, עם תחושה של רכישת ערך שקשור אליו ..
חתירה למימוש הצו "דע/י את עצמך". להכיר את הרובדים השונים הפועלים בתוכנו, או שאנו פועלים דרכם ..
לוודא שאנו פועלים מתוך המיטב שבנו, מתוך רצון להביא את הטוב ביותר האפשרי ..
"אמונה אינה ודאות. אמונה היא האומץ לחיות עם אי-ודאות"
אי-ודאות היא חלק בלתי-נפרד מהחיים שלנו, בכל ההיבטים – כלכליים, בריאותיים, חברתיים, רגשיים, מנטליים. היכולת לחיות באי-ודאות מתמשכת היא כלי-עזר, ציוד, חיוני על-מנת לצלוח בהצלחה את המסע שלנו בכדור-הארץ.
על בחירה חופשית וחופש הבחירה
הכל צפוי והרשות נתונה. משפט עתיק, מוכר וידוע, הנוגע לשאלת הבחירה החופשית. זכה להרבה מאוד פרשנויות. מהחלק הראשון של המשפט משתמע שלכאורה כל דבר, בכל שלב בחיי אדם, הוא למעשה כבר מוכתב מראש, ולפיכך כל דבר שאדם עושה, גם אם נדמה לו שהוא עושה מרצונו החופשי, באמת אין זה כך וכל אדם פועל לפי תבנית הקבועה מראש. מצד שני, מהחלק השני של המשפט משתמע כי יש לו לאדם החופש לבחור. הפתגם הזה נראה כסתירה עצמית: אם הכל צפוי, האם קיים באמת חופש הבחירה?
משל המערה, שהוא אולי הקטע הידוע ומפורסם ביותר מתוך כתביו של אפלטון, מתאר היבט מאוד משמעותי של התודעה האנושית.
ב"לוחות הברקת של תות" מופיע כמה פעמים הביטוי "קץ האינסוף", "קץ הנצח".
לכאורה, דבר והיפוכו – איך יכול להיות סוף לאינסוף, לאשר אין לו סוף?
ובכל זאת ..