בעיסוקי האקדמי אני פיסיקאי, מרצה וחוקר; אני רואה את עצמי כפיסיקאי-רוחני, כי כבר מעל ל-45 שנה (נכון לעת כתיבת דברים אלה) אני במסע של חניכה ולמידה רוחנית וגילוי עצמי שנמשך עד היום. זה מסע חוויתי של התנסויות וגילויים.

כילד הייתי מאוד סקרן, קראתי המון. בגיל 14-15 ביקשתי להבין איך העולם עובד. באותה התקופה זה היה בכיוון של מתמטיקה ופיסיקה: בגיל 17 כבר הכרתי את תורת היחסות הכללית, בהמשך עשיתי תואר ראשון, שני, ובמשך כמה שנים חשבתי שדרך הפיסיקה אלמד להבין ולהכיר את העולם. אך כעשר שנים לאחר-מכן, בגיל 26 לערך, כשהייתי כבר אחרי תואר שני, הבנתי שאני מבקש תשובות המשלבות "איך הדברים קורים?" עם "למה הדברים קורים?" – הסברים המשלבים גם תכלית ומשמעות.

הבנתי שאני מבקש להתיחס למערכת שהיא הרבה יותר גדולה מאשר העולם הפיסיקלי בלבד. ביקשתי לתפוס ולהבין את העקרונות הבסיסיים של הבריאה, העקרונות על-פיהם העולם פועל, כדי שאוכל להשתמש בעקרונות אלה בחיי באופן שאוכל למצוא בהם הנחיות לגבי ניהול וניתוב חיי. בעצם ביקשתי להבין איך העולם הפנימי שלי ואיך העולם החיצוני לי משתלבים ביחד. כך הבנתי שכדי באמת להבין את העולם, לא מספיק להתבונן החוצה – אנחנו צריכים לפחות באותה המידה להתבונן אל תוך העולם הפנימי שלנו.

כאשר אנו מתבוננים סביבנו ואל תוך עצמנו אנחנו פוגשים מגוון אדיר של תופעות. אנו מבקשים להבין את המשמעות של המגוון האדיר הזה, וגם להבין איך עלינו להתנהל בו כדי שחיינו יהיו במיטבם. אני, בכל אופן, ביקשתי ללמוד מתוך כל המגוון העצום הזה איך נכון לי לחיות.

הבנתי שאת התשובות שאני מחפש לא אמצא באמצעות לימוד הפיסיקה; דרך הפיסיקה, או דרך המדע בכלל, לא אוכל להכיר ולהבין את העקרונות של הבריאה. זאת, משום שהפיסיקה, והמדע כולו כפי שהוא מתנהל כיום, מצטמצמים למענה על שאלות "איך הדברים קורים?" ונמנעים במכוון משאלות של תכלית ומשמעות, "למה הדברים קורים?" המדע, ובפרט הפיסיקה, באופן מאוד מכוון מתנתק מכל רלוונטיות להיבטים רוחניים. אך אני מאמין שמלבד המימדים הגשמיים של קיומנו, המצויים בעולם הטבע, יש בקיומנו האנושי גם מימדים רוחניים, נבדלים מהקודמים. אלה המימדים בהם יש לנו, בני-האדם, בחירה חופשית – ללמוד בהם להבחין בין טוב ורע, בין 'איך נכון' ל'איך לא-נכון'.

את המימדים הרוחניים אנו פוגשים וחווים בתודעתנו, בעולמנו הפנימי. את עולם הטבע הגשמי אנו קולטים וחווים בעזרת חושינו הגופניים, אך גם את הרשמים האלה אנו מעבדים בתודעתנו, בעולמנו הפנימי. האם קיים מדע אחד לעולם הגשמי ומדע אחר, נפרד, לעולם הרוחני? אני סובר שלא. שני העולמות – הגשמי והרוחני – נפגשים ומשתלבים יחד בתודעה, בהוויה האנושית. המדע הוא יצירה אנושית, פועל יוצא של השאיפה שלנו לתאר, להסביר, להבין את העולם. לכן אני מאמין שהמדע צריך להיות הכלי באמצעותו נשאף להבין איך כל היקום, על כל היבטיו – הגשמיים והרוחניים יחד – פועל; רק כך נוכל לקבל תמונת עולם שלמה.

כך יצאתי למסע חיים – מסע מהות, בו אני מבקש לחיות ולחוות את מסע הנשמה במהלך חיי על-פני כדה"א, ואיתו גם ללמוד ולהכיר את העקרונות של הבריאה המנחים את חיינו ברבדיהם השונים.