עקרון השניים – השלמה ושילוב בין הניגודים

השילוב בין הניגודים – הניגודים משלימים זה את זה

בניגוד לרמה הראשונה של עקרון השניים – עקרון הניגודים – הרואה את העולם במעין תמונה סטאטית של ניגודים, הרמות הגבוהות יותר כבר מציגות תמונה המתארת את השילוב בין הניגודים. המסורת של דרך הדאו, למשל, ראתה כעקרון הבסיסי את השילוב בין הניגודים כיוצר את השלם, רעיון העובר במרכזה כחוט השני. במסורת זו נוצר הסמל המוכר של ה-יין וה-יאנג, ובו שני הניגודים נראים כמשלימים זה את זה:

♦ יין: קר, נמוך, איטי, סביל, חשוך, חיפוש מטה, אופי או טבע נקבי, ירח, לילה ..

♦ יאנג: חם, גבוה, מהיר, פעיל, מואר, חיפוש מעלה, אופי או טבע זכרי, יום ..

רעיון השילוב בין הניגודים מומחש יפה בפרק השני בדאו-דה-צ'ינג [1]:

יש ואין מולידים זה את זה,

קשה וקל משלימים זה את זה,

ארוך וקצר מודדים זה את זה,

גבוה ונמוך נוטים זה אל זה,

צליל וקול תואמים זה את זה,

קדם ואחור מלוים זה את זה.

גם הרקליטוס בזמנו תיאר איך השלם מכיל ניגודים המשלימים זה את זה, והניגודים מרכיבים שלם:

♦ דברים המחוברים יחד מהווים בעת ובעונה אחת הן מכלול שלם והן אוסף של מרכיבים; דברים באים יחד ומתחברים, ומתרחקים ונפרדים זה מזה .. האחד עשוי מכל הדברים, וכל הדברים באים מן האחד. [2]

♦ השונים/המנוגדים מתלכדים יחד, ומן ההבדלים נוצרת ההרמוניה היפה ביותר, וכל הדברים מתהווים במאבק והתמודדות.

מצלילים שונים באה הנעימה הנעימה ביותר. [3]

♦ דברים שונים משלימים את עצמם. יש הרמוניה במשיכה לאחור, כמו בקשת ובנבל. [4]

♦ .. לא תוכל הרמוניה להתקיים ללא צלילים גבוהים ונמוכים, ויצורים חיים ללא זכר ונקבה, אשר הינם הפכים. [5]

המחשה יפה לאופן בו שניים – לכאורה מנוגדים – משלימים זה את זה בתהליך אורגני אפשר למצוא במערכת היחסים ההדדית בין עולם החי ועולם הצומח: עולם הצומח קולט לתוכו פחמן דו-חמצני, מבצע פוטוסינתזה ופולט חמצן. מנגד, עולם החי קולט חמצן, נושם ופולט פחמן דו-חמצני. המחשה כזו מאוד כדאי לקחת לתקשורת ומערכות יחסים בין אנשים, שכן לכולנו יש מה לתת ולתרום, מצד אחד, ויש מה שאנו בחוסר ממנו וצריכים לקבל מאחרים. באופן כזה, כל אחד מקבל מה שהוא זקוק לו, מעבד אותו, ואת מה שיש לו בעודף הוא מוציא ותורם לאחר הזקוק לזה.

מגן-דוד

הסמל המוכר כיום כ"מגן-דוד" אומץ כסמל יהודי לפני מספר מאות שנים (האיזכור הראשון שלו בהקשר יהודי הינו כנראה מהמאה ה-13). עקרון השניים מתואר בו קודם-כל באמצעות שני המשולשים ההפוכים, המופיעים לכאורה כמנוגדים, אך דווקא השילוב ביניהם הוא המאפשר ליצור תמונה מלאה ושלמה: משולש אחד מתאר את השפע המגיע מהיקום אל האדם, והמשולש השני מתאר את שאיפתו של האדם להתחבר עם היקום. כמו שהאדם צריך את היקום כדי להתפתח, כך היקום צריך את האדם כדי להתפתח.

במשמעות מעט שונה זה אומר "אם רצונך להכיר את האדם – למד את היקום, אם רצונך להכיר את היקום למד את האדם". זה העקרון ההרמטי האומר "בעליונים כבתחתונים" – As above so below. בנוסחו של ניוטון:

That which is below is like that which is above and that which is above is like that which is below to do the miracles of one only thing

הרמה השלישית של עקרון השניים – הדדיות ושותפות

בעוד שתי הרמות הראשונות של עקרון השניים מציגות את האופנים שבהם השניים מתיחסים זה לזה, הרמה השלישית מציגה דרכים שונות שבהן נוצרת ופועלת השותפות. הרמה הראשונה של עקרון השניים – עקרון הניגודים – רואה את העולם במעין תמונה סטאטית של ניגודים, והרמה השניה רואה אותם פונים יחד לעבר ייעוד משותף; בהמשך לכך, הרמה השלישית מציגה תמונה דינאמית, תהליכית, המתארת אופנים בהם הניגודים משתלבים במעבר מעקרון השניים לעקרון השלוש, אופני פעולה בסיסיים של הדדיות ושיתוף.

♦ ישר ועגול

פעולה בקו ישר ופעולה בקווים עגולים. למשל:

• יציאה החוצה והכלה פנימה, או הקפה

• פעולה ישירה ופעולה עקיפה

• פעולה חדה ופעולה רכה

• פעולה זכרית ופעולה נקבית

גרפית ניתן לתאר אופן פעולה זה ע"י שילוב ספירלי:

בעולם הטבע מתאר אופן פעולה זה, למשל, ספירלות בעולם הצומח והחי, שרבות מהן מתאימות לסדרת פיבונאצ'י; תנועת מערכת השמש בתוך הגלקסיה כאשר השמש עצמה נעה בקו ישר בקירוב וכל מערכת השמש נעה יחד איתה סובבת סביבה; זרם חשמלי היוצר שדה מגנטי; האופן בו השדה החשמלי והשדה המגנטי משתלבים ויוצרים יחד גל אלקטרומגנטי, ועוד.

זרם חשמלי יוצר שדה מגנטי

שדה חשמלי ושדה מגנטי משתלבים ויוצרים יחד גל אלקטרומגנטי

ביטויים אחרים אפשר למצוא, למשל, בשילוב של עלי ומכתש, או חץ וקשת ומטרה

בנומרולוגיה ההיבט הזכרי, הקו הישר, היציאה ופריצה החוצה, מתוארים ע"י המספר 1, וההיבט הנקבי, העגול, יכולת ההכלה, מתוארים ע"י המספר 2.

♦ איזון ותנועה

למשל – בהליכה אנו צועדים קדימה, יוצאים מאיזון על-מנת ולהשיג איזון חדש; או ברכיבה על אופניים, קורקינט, אופנוע וכד' אנו שומרים ומקיימים איזון ע"י התנועה קדימה.

אמנם לבבות ושעונים פועלים ללא הפסקה, אך יצורים חיים זקוקים לאיזון בין זמן פעילות למנוחה.

♦ הפרדה והרכבה, מורכבות ונפרדות

הפרדה, מצד אחד, והרכבה, מצד שני – שני כוחות, תנועות, מגמות, בסיסיים, בתהליכים יקומיים, בדינמיקה היקומית.

ככוחות בסיסיים ביקום, השילוב של הפרדה והרכבה הוא הבסיס להתפתחות היקום.

♦ צמצום והתפשטות [6]

צמצום, מצד אחד, והתפשטות, הרחבה, התרחבות, מצד שני – גם אלה שני כוחות, תנועות, מגמות, בסיסיים, בתהליכים יקומיים, בדינמיקה היקומית.

ככוחות בסיסיים ביקום, השילוב של צמצום והתפשטות הוא הבסיס לקיום החיים.

אנרי ברגסון זיהה אותם [7] כ-"ירידה" ו"נסיקה", בהתאמה. הוא זיהה שבהתפשטות, בהתרחבות, יש הפוטנציאל להתחדשות, בריאה ויצירה.

א. ד. גורדון זיהה אותם [8] כשני כוחות ראשיים, שתי נטיות ראשיות, הפועלות על הנפש האנושית, פועלות מתוך הנפש.

פעולת הנשימה – שאיפה ונשיפה; פעולת הלב.

התקרבות והתרחקות, הצמדות והתנתקות.

♦ קליטה ופליטה

♦ גדילה/צמיחה וקמילה/כמישה

בטבע, בעולם האורגני, כל דבר או גדל או קמל.

♦ יותר ופחות

למשל – אדם מתחיל דינמיקה חדשה (לימודים, זוגיות, ..) עם הרבה תקוות, הרבה ציפיות, הרבה אופוריה; המפגש עם המציאות המאוד-שונה מהציפיות "מוציא לו את הרוח מהמפרשים" וכעת הוא ב"פחות מדי". הוא יוכל להמשיך אם יידע להוריד מה"יותר מדי", להוסיף ל"פחות מדי" וליצור לעצמו תמונה מאוזנת.

(באנגלית Over and under compensation)

לאן שלא נביט, בכל כיוון, בכל מקום, כל תופעה בה נחזה ואותה נראה בעולם הינה המחשה ויישום כלשהו של עקרון השניים – כה יסודי הוא עקרון זה, ואין בסיסי ממנו (מלבד, כמובן, עקרון האחד, אך הוא בלתי נראה – כי את האחד אנו יכולים להכיר רק מתוך השניים – הריבוי!)

(פורסם 18.11.22 ; עודכן 1.11.2024)

[1] לאו-דזה, "דאו-דה-צ'ינג", תרגום יורי גראוזה וחנוך קלעי (מוסד ביאליק, ירושלים, תשל"ג 1973)

[2] DK22B10. עפ"י שמואל שקולניקוב, "פרמנידס והרקליטוס", (מוסד ביאליק, ירושלים, תשמ"ח 1988) וגרסאות שונות באנגלית. סימוני המקטעים (פרגמנטים) הם כמקובל עפ"י רשימת Diels-Kranz.

[3] DK22B8. כנ"ל.

[4] DK22B51. כנ"ל.

[5] DK22A22. כנ"ל.

[6] ראו הרחבה במאמר "צמצום והתפשטות".

[7] אנרי ברגסון, "ההתפתחות היוצרת", תרגום יוסף אור (הוצאת מאגנס, ירושלים, תשס"ח).

[8] א.ד. גורדון, "האדם והטבע" (הוצאת מאגנס, ירושלים, תש"פ 2020).