מבוא
מבוא
ברשימות אלה, על "העקרונות היסודיים של הבריאה", אני מבקש להציג את העקרונות הבסיסיים, העקרונות הראשוניים של הבריאה, שחלים ותקפים בכל העולמות, הן בעולם הטבע הגשמי והן בעולם הרוחני.
בעיסוקי האקדמי אני פיסיקאי, מרצה וחוקר; אני רואה את עצמי כפיסיקאי-רוחני, כי כבר כ-45 שנה (נכון לעת כתיבת דברים אלה) אני במסע של חניכה ולמידה רוחנית וגילוי עצמי שנמשך עד היום. זה מסע חוויתי של התנסויות וגילויים, ובמסגרתו משימה מאוד חשובה בעיני היא לקדם ככל האפשר את השילוב של רוחניות ומדע. ברצוני לשתף בחוויות וגילויים מתוך מסע זה.
כאשר, בהגיענו אל העולם הזה, אנו פוקחים את עינינו ומביטים סביב, אנחנו פוגשים מגוון אדיר של תופעות. אנו מזהים שיש בו סדר – סדירויות, ומבקשים להבין את המשמעות של המגוון האדיר הזה, וגם להבין איך עלינו להתנהל בו כדי שחיינו יהיו במיטבם.
מגיל צעיר ביקשתי להבין את העולם, להכיר את העקרונות השולטים בעולם ועל-פיהם העולם מתנהל. תחילה פניתי ללימודי פיסיקה, אך בשלב די מוקדם, כעבור כמה שנים, הבנתי שמה שאני מבקש לא יכול להיות מושג דרך המדע הקיים, מדעי הטבע בכלל והפיסיקה בפרט, משום שאני ביקשתי תשובות המשלבות "איך הדברים קורים?" עם "למה הדברים קורים?" – הסברים המשלבים גם תכלית ומשמעות, בפרט משמעויות לחיי אדם; אך נוכחתי לדעת שהפיסיקה, והמדע כולו כפי שהוא מתנהל כיום, נמנעים באופן מאוד מובהק מהתייחסות לחיי אדם. המדע כולו כפי שהוא מתנהל כיום מצטמצם למענה על שאלות "איך הדברים קורים בעולם הגשמי?" ונמנע במכוון משאלות של תכלית ומשמעות.
המשמעות היא שאם האופק של המדע הפיסיקלי הוא העולם החומרי, הגשמי, בלבד, אז יש בעולם מציאות שהיא מעבר לאופק של המדע הפיסיקלי. זו מציאות שאפשר לקרוא לה מציאות רוחנית. אנו מזהים אותה ומתחברים אליה באמצעות המציאות החוויתית האנושית, כי האדם הוא חלק מהיקום ולכן כל התהליכים שבו – לא רק הפיזיולוגיים אלא כל התהליכים החוויתיים (רגשיים, מנטליים, אינטואיציות, ..) – גם הם חלק מהתהליכים ביקום.
לפיכך, מדע טבע אמיתי צריך לראות תהליכים אלה כחלק אינטגרלי ממושא המחקר.
זו אינה 'אמונה', אלא מסקנה רציונלית. אולם הרציונליות היא רק צד אחד של התמונה; משום שהיא נשענת על החוויות שאני מכיר ומזהה בתוך עצמי, בתוך תודעתי. המסקנה הרציונלית היא אז משהו מעין 'המכסה שעל הסיר', כשה'סיר' הוא המציאות החוויתית שאני מכיר בתוכי.
המציאות החוויתית האנושית מתקיימת בתוך הגוף שלנו, לכן יש בה היבטים גשמיים והיבטים רוחניים. את השילוב של היבטים אלה אנו מגלים מתוך החוויה.
כך הבנתי שאני מבקש להתיחס למערכת שהיא הרבה יותר גדולה מאשר העולם הפיסיקלי בלבד. ביקשתי לתפוש ולהבין את העקרונות הבסיסיים של הבריאה כדי שאוכל להשתמש בעקרונות אלה כמפת דרכים לחיים, שאוכל למצוא בהם הנחיות לגבי ניהול וניתוב חיי. ביקשתי להבין איך העולם הפנימי שלי ואיך העולם החיצוני לי משתלבים ביחד.
כך הבנתי גם שכדי באמת להבין את העולם, לא מספיק להתבונן החוצה – אנחנו צריכים לפחות באותה המידה להתבונן אל תוך העולם הפנימי שלנו. את המשמעות של החוויות שלנו, גם כאשר מקורן במובהק ממקור חיצוני, ניתן לגלות ולהבין רק בהתבוננות פנימית, אל תוך התודעה. מכאן החשיבות ההכרחית שיש להתבוננות פנימית. למיטב הבנתי, ההתבוננות הפנימית היא הכרחית כדי לקבל את המסקנה; וזו גם הסיבה שהרבה מאוד אנשים שמבקשים רק הסתכלות חיצונית, רציונלית, ונמנעים מהתבוננות פנימית, גם לא יכולים לקבל או להסכים עם מסקנה זו.
כיוון שהמציאות הרוחנית היא מעבר לאופק של המדע הפיסיקלי, לא ניתן לגלות אותה בכלים של מדע זה. מי שדורש להצטמצם רק להסברים רציונליים ומנגנונים מכניים בהכרח גם דוחה כל הכרה במציאות החווייתית.
אמנם חוויות הן אישיות, יחידניות, אך אנחנו יוצרים תקשורת על-ידי המשגה של חוויות משותפות.
אחרי כמה שנים של פסק-זמן, שהוקדשו ללמידה וחניכה רוחנית, חזרתי אל המסלול המדעי-אקדמי, אך כעת תוך הסתכלות ביקורתית בונה: אינני מצפה לקבל מהמדע את כל התשובות, אך אני מקדיש הרבה מאוד מחשבה לאיך יכול ורצוי וראוי שהמדע יעדכן וישדרג את עצמו. המדע הוא יצירה אנושית, פועל יוצא של השאיפה שלנו לתאר, להסביר, להבין את העולם. לכן אני מאמין שהמדע צריך להיות הכלי באמצעותו נשאף להבין איך כל היקום, על כל היבטיו – הגשמיים והרוחניים יחד – פועל; רק כך נוכל לקבל תמונת עולם שלמה.
אין כאן שלילה של המדע הקיים אלא להיפך – הרחבה והשלמה שלו.
לפיכך ביקשתי להכיר את העקרונות הקוסמיים הראשוניים, עקרונות אוניברסליים שהם תקפים גם לעולם הטבע הגשמי וגם לעולם הרוחני, שפועלים גם בעולם הגשמי וגם בעולם הרוחני. עקרונות באמצעותם ניתן לקבל הסברים שמשלבים גם תכלית ומשמעות, בפרט משמעויות לחיי אדם; ולפיכך, גם איך ההבנה המדעית יכולה לבוא לידי ביטוי בחיים שלנו כבני אדם. אני מאמין שהעקרונות היסודיים של היקום, של הבריאה, חלים הן בעולם הרוחני והן בעולם הגשמי, והחוקים המתגלים במדעי הטבע הינם נגזרות של עקרונות אלה.
אני מאמין שעקרונות כאלה קיימים, שהם על-זמניים, מעבר לכל תיאוריה מדעית, מעבר לכל דת; לא דברים כאלה שאם מחר במדע יגלו משהו חדש אז ישנו את התיאוריות אלא משהו עמיד ויציב כי הוא נכון תמיד, בכל זמן ובכל מקום, ולכן גם יכול להנחות אותנו בחיינו.
שני העולמות – הגשמי והרוחני – נפגשים ומשתלבים יחד בתודעה, בהוויה האנושית.
את המימדים הרוחניים אנו פוגשים וחווים בתודעתנו, בעולמנו הפנימי. את עולם הטבע הגשמי אנו קולטים וחווים בעזרת חושינו הגופניים, אך גם את הרשמים האלה אנו מעבדים בתודעתנו, בעולמנו הפנימי.
ברשימות אלה אני מבקש לשתף את הקוראים בתוצאות ממסעי להכרת עקרונות היסוד של הבריאה; לתאר עקרונות אלה והמאפיינים שלהם ולהביא המחשות איך הם באים לידי ביטוי בחיינו. מה שאני מביא כאן הגעתי אליו בלמידה של מגוון מסורות ומקורות בתרבות האנושית, מצד אחד, ואישוש והרחבה ע"י האינטואיציה שלי והתבוננות פנימית, מצד שני.
ביסודם, התכנים המובאים כאן אינם חדשים – הם מוכרים ונלמדים במסורות רוחניות ואסכולות פילוסופיות שונות ברחבי העולם מזה אלפי שנים. אני הוספתי מהפירות וההרחבות אליהם הגעתי בלימודי. אם ישאל השואל, מה הטעם ומה הצורך בהבאת תכנים אלה שוב? המענה הוא, שבהיות עקרונות אלה חלים ותקפים הן בהתנהלות עולם הטבע, העולם הפיסיקלי-גשמי, והן בהתנהלות האנושית בכל הרמות, מן הראוי לחזור ולהבהיר ולחדד את הכרתם כדי שנוכל להשתמש בהם ולנהל את חיינו ולמלא את תפקידנו בבריאה בצורה המיטבית. ככל שנכיר עקרונות אלה ואת האופן בו הם באים לידי ביטוי, ויכולים לבוא לידי ביטוי, בחיינו, כך נוכל ליישם את השימוש המיטיב בהם.
הבה נצא למסע.
(פורסם 25.8.2024)