הצמצום הוא הגבלה עצמית מודעת, ויתור על שליטה מתוך בחירה. בהיותנו ברואים "בצלם אלוהים" זה גם המסר עבורנו: מילדותו אדם מבקש להשיג שליטה על המעגל המירבי שחייו יכולים לתפוס – להרחיב, ככל שיכול, את תחום השליטה שלו. כל עוד הוא ילד שלב כזה של השגת שליטה הוא הכרחי, כחלק מתהליך ההתבגרות ובניית הבסיס לחיים בוגרים עצמאיים. אך בשלב מסוים עולה בו (לפחות צריכה לעלות) ההבנה כי הדרך להגדיל את המעגלים שלו אינה על-ידי השגת שליטה אלא ע"י איפשור והכלת השונה. האדם מגביל, מתוך בחירה ובצורה מודעת, את עצמו ואת תחומי השליטה ומידת השליטה שלו, בכדי לאפשר למעגלים חדשים, גם לחיים חדשים, להיבנות ולהתפתח. חיים חדשים אשר לא יכולים להתפתח אם האדם ממשיך לדרוש לעצמו שליטה מוחלטת בהם. כשם שהאם מצמצמת את עצמה כדי לאפשר לחיים חדשים לגדול בתוכה ואין לה אפשרות לשלוט בהתפתחות העובר – היא יכולה רק לסייע או לעכב – כך הדרך האפשרית לו לאדם ליהנות, להפיק תועלת, להתעשר, מן המעגלים אשר נפתחו ע"י הצמצום אינה בדרך של רכושנות אלא בדרך של שותפות.