מהי רוחניות?
מהי רוחניות?
רוחניות
רוחניות היא שאיפה לקחת חלק פעיל בתהליך הבריאה .. שאיפה להיות שותפים פעילים, בתהליך הבריאה. ואני מאמין, מרגיש שהבריאה מחכה בכיליון עיניים שיותר ויותר בני-אדם יקחו בכך חלק.
אנחנו, בני-האדם, הננו חלק בלתי-נפרד מן העולם, היקום, הבריאה; העולם, היקום, הבריאה – הם אינם קפואים, הם לא נשארים אותו הדבר לנצח נצחים, אלא להיפך – הם מבקשים להתפתח כל הזמן. את זה הם יכולים לעשות היום גם באמצעות בני-האדם.
איך אנחנו משתתפים בתהליך הבריאה? את זה אנו עושים בכך שאנו מביאים אל תוך עצמנו איכויות, מעבדים אותן, משתמשים בהן, ובכך מעשירים הן את עצמנו והן את הבריאה.
הבריאה היא מקור של שפע אינסופי. כאשר אנו משתמשים בשפע הזה אנו מעשירים אותו ומעשירים את עצמנו. כשאנו יוצרים בצורה חופשית אנו לוקחים חלק בתהליך הבריאה, ההתפתחות והיצירה ביקום.
אמת, נראה שהיקום התפתח ללא נוכחות אנושית במשך מיליארדי שנים (אך יש לזכור שאין לנו שום ידיעה ברורה לגבי קיום של תרבויות מפותחות ואולי אף הרבה יותר מתקדמות משלנו במקומות אחרים ביקום), אך כיום בני-האדם על גבי כדור-הארץ הגיעו לרמת התפתחות כזו שהם יכולים לתרום תרומה ייחודית להתפתחות היקום.
בתורה נאמר שהאדם נברא "בצלם אלוהים". ברור שאין הכוונה לדמות או מבנה גופני (אם כי גם אלה נגזרים, בסופו של דבר, מ"צלם אלוהים") אלא לזיק, למה שקרוי בהרבה מקומות "ניצוץ אלוהי" – הזיקה לבריאה (זיקה = זיק ה') המאפשרת לבריאה להדהד בתוכנו ומאפשרת לנו להדהד עם הבריאה – sympathetic resonance.
יש אמירה עממית ש"רוחניות זה להיות אדם טוב יותר". במקום כלשהו ראיתי אמירה שהכוונה ברוחניות היא ל"מערכת היחסים של היחיד עם מה שהוא תופס ככוח מיטיב או עקרון מארגן בבסיסו של העולם, וחיפוש אחר חוויה של תכלית, משמעות, חיבור, אחדות וקדושה בהקשר של יחסים אלה." חיבור שתי אמירות אלה אמנם מביא אותנו לתפיסה ש"רוחניות היא שאיפה לקחת חלק פעיל בתהליך הבריאה".
רוחניות ולמידה
רוחניות היא רק צד אחד של המטבע הנקרא "להברא בצלם אלוהים". חלק מהיותנו ברואים בצלם אלוהים הוא הרצון, הבקשה, לגלות ולמצוא משמעות במציאות שאנו חווים, המציאות בה אנו מוצאים את עצמנו. למעשה, ללא משמעות כזו לא היינו יכולים לממש את הרוחניות.
ביקוש זה מונע ע"י אמונה או ידיעה פנימית שהשגת משמעות כזו היא אפשרית, ואז רוחניות היא יישום המשמעות הזו בחיי האדם, מתוך רצון להיות שותף פעיל במעשה הבריאה.
את זה אנו עושים ע"י למידה – ביקוש אחר משמעות, קודם כל במסגרת החיים האישיים, ויחד עם זאת רכישת מיומנויות וכלים שנוכל בעזרתם להיות שותפים ולקחת חלק פעיל בבריאה; וזו למידה לכל החיים.
התודעה היא המרחב שבו אנו נותנים משמעות לחוויות שאנו חווים – המרחב בו למידה ורוחניות נפגשים.
למידה היא הרחבת התודעה. עם תודעה רחבה יותר האדם יכול לקחת חלק משמעותי יותר בתהליך הבריאה. בכך הלמידה קשורה ברוחניות.
למידה וחקירה – אל תוך ובתוך העולם הפנימי שלנו, כי החיבור עם הבריאה מתבצע באמצעות העולם הפנימי.
למידה חווייתית הוליסטית – למידה אמיתית היא קודם כל תהליך פנימי בתוך האדם, המחייב מפגשים מגוונים ומצטברים ומעורבות עם העולם שמסביב, הן הנגלה והן הנסתר.
שילוב של חיים רוחניים ולמידה בבני האדם יכול להיות מושג רק באמצעות החושים הפנימיים.
עבודה פנימית צריכה לעשות, וזה כרוך בשימוש באינטואיציה.
האינטואיציה מאוד קשורה לתודעה ולמחקר התודעה.
המציאות הבלתי-גשמית מופיעה, באה לידי ביטוי, בחוויה האנושית, ולכן כל התופעות הכלולות במציאות הבלתי-גשמית הן כאלה שנחוות בחוויות אנושיות.
מה ההבדל בין למידה סתם – למידה לשם למידה בלבד, לשם איסוף ידע בלבד – לבין למידה רוחנית?
למידה מתחילה מגילוי של סקרנות – אני רוצה לדעת, אני רוצה ללמוד, אני רוצה להכיר. ההיבט הרוחני בלמידה מתעורר כאשר האדם גם שואל את עצמו: מה המשמעות של מה שלמדתי עבורי כאדם?
להיות אדם רוחני
אדם רוחני הוא/היא אדם המשלב/ת את שני ההיבטים – רוחניות ולמידה – בחייו, באופן יום-יומי
אדם רוחני הוא אדם המבקש …
- להתפתח עם הבריאה.
- להקשיב לקול הפנימי, לאינטואיציה.
- להיות מסוגל להכיל סתירות.
- להיות מסוגל לקבל דברים שאין להם הסבר.
- לבקש את ה"משהו" השלישי שנוצר משילוב של הפכים.
- לשמוח בחוויה של הבלתי-נודע, של הבלתי-מובן.
- את המשמעות של הבלתי-מובן
כל אדם יכול להיות רוחני – זה בפוטנציאל שלנו, מובנה בנו מלידה – הניצוץ האלוהי ("צלם אלוהים") קיים בנו וממתין שנוציא אותו לפועל. לא צריך להיות רבי, חסיד, צדיק, נזיר, וכד', כמו שלא רק אלה שנחשבים אמנים הם יצירתיים, אלא כל אדם יכול להיות יצירתי.
ויקטור פראנקל כתב שאדם צריך לשאול את עצמו "מה החיים שלי מבקשים ממני?"[1]. שאלה כזו פותחת פתח ומובילה לחיים רוחניים.
עפ"י ויקטור פראנקל [2], קיום רוחני הוא קיום אחראי.
אנו בני האדם לא יכולים לנתק את עצמנו מלהיות מעורבים, גם מבחינה רגשית, בעולם הסובב אותנו.
השילוב של רוחניות ולמידה מבוטא בצורה מאוד יפה בשירה של שולי נתן אנא אלי
מילים: פרנסיסקו ד'אסיסי לחן: שולי נתן
אנא אלי
אנא אלי
עשה אותי כלי לשליחותיך
אנא אלי
אנא אלי
עשה אותי כלי לשליחותך
במקום שבו מקננת שנאה
תן לי לזרוע אהבה.
במקום שבו עלבון – סליחה
במקום שבו חושך – אור
במקום שבו עצב – שמחה
אדון העולם.
אנא אלי…
עשה שלא אתאווה כל כך
להיות מנוחם אלא מנחם
עשה שלא אתאווה כל כך
להיות מובן אלא מבין
עשה שלא אתאווה כל כך
להיות אהוב אלא אוהב
אנא אלי…
אלוהים תן לי את השלוה
להשלים עם שאיני יכול לשנות.
אנא תן לי את אומץ הלב
לשנות דברים שביכולתי.
ואנא תן לי את החוכמה
להבחין בין אלה לבין אלה.
אנא אלי…