מרחב הודאות הפנימי
מרחב הודאות הפנימי
ציטוט מאת יונתן זקס: [1]
"אמונה אינה ודאות. אמונה היא האומץ לחיות עם אי-ודאות"
ניתן לומר, בעקבות ציטוט זה, ש"אמונה היא ביכולת לחיות באי-ודאות, עם אי-ודאות". הקושי של התרבות המערבית הוא באי-היכולת לחיות עם אי-ודאות, אי-יכולת להכיל אי-ודאות. מכאן נובע צורך, שלא ניתן לספק אותו, לשליטה בחיים, בכל היבט שרק נדמה שאפשר. וכיוון שלא ניתן לספק צורך זה, התוצאה היא תסכול מתמשך, דכאונות, וכיו"ב.
אי-ודאות היא חלק בלתי-נפרד מהחיים שלנו, בכל ההיבטים – כלכליים, בריאותיים, חברתיים, רגשיים, מנטליים. היכולת לחיות באי-ודאות מתמשכת היא כלי-עזר, ציוד, חיוני על-מנת לצלוח בהצלחה את המסע שלנו בכדור-הארץ.
מגפת הקורונה, מלחמות ברחבי העולם, שינויים אקלימיים גלובליים, כולם ממחישים ומשקפים לנו שאי-הודאות היא אכן חלק בלתי-נפרד מחיינו, ועלינו ללמוד לחיות עימה, להכיל אותה; לא להלחם בה או לדחות אותה או להתכחש לה. כי גם אם נבקש להתכחש לה זה לא יעזור – היא אתנו כבת-לוויה בלתי-נפרדת.
קריירה, תעסוקה, מקום מגורים, נסיבות חיים, רכוש – כל אלה ודומיהם יכולים תמיד, כמו שאנו רואים בימים אלה, להתהפך ברגע אחד, בבת-אחת. אין בכוחם לעמוד כנגד אי-הודאות.
איך לומדים לחיות עם אי-ודאות? ע"י התבוננות והקשבה פנימה אל תוך עולמנו הפנימי. מה באמת נכון לנו? מה אנחנו באמת מבקשים? מה אנחנו באמת צריכים (לא מה שכל הקקופוניה מסביב מנסה לפתות אותנו אליה)? מה אומרים לנו האינטואיציה שלנו, הקול הפנימי, המדריך הפנימי שלנו? לעצור, לנשום כמה נשימות עמוקות, לעצום עיניים ולהתחיל להתבונן פנימה, להתחיל לבנות את המרחב הפנימי שלנו, שבעצם תמיד קיים, רק אולי לא כל-כך שמנו אליו לב עד היום; מרחב פנימי שאליו האי-ודאות לא תוכל לחדור או להגיע.
גם כאשר הסביבה משדרת פקפוקים ואטימות, אי-ודאות, חוסר רגישות, חוסר הקשבה – בל ניתן לזה להיכנס פנימה. במקום זאת, נמלא את המרחב הפנימי שלנו באיכויות – אמונה, תקוה, שמחה, הכרת תודה על מה שיש לנו, הקשבה לעצמנו ולזולת, חמלה, .. ועוד ועוד, הרשימה ארוכה, כל אחד ואחת עפ"י צרכיה/ו.
העולם שסביבנו יהיה נקי ואיכותי יותר עבורנו ככל שנשכיל לשמור את המרחב הפנימי שלנו נקי ומלא באיכויות.